בקשה ליישוב סכסוך בענייני משפחה
בקשה ליישוב סכסוך בענייני משפחה מחודש יולי 2016, נכנס לתוקף "החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה".
מהי מטרת החוק?
מטרת החוק, ליישב סכסוכים משפחתיים בהסכמה ודרכי שלום ולצמצם צורך בהתדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול
ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם הילדים.
מהי המשמעות של החוק הלכה למעשה?
החל מחדש יולי 2016, לא ניתן יותר להגיש תביעות בענייני משפחה לרבות גירושין . ולכן כל שנותר הוא להגיש בקשה ליישוב סכסוך
לערכאה שבוחרים, רק לאחר סיום תקופת עיכוב הביצוע ביחידת הסיוע יהיה ניתן להגיש תביעות!!
עד לכניסתו של החוק והתקנות, בני זוג אשר נקלעו לסכסוך ולא היו מוכנים בהסכמה להתגרש, נאלצו לפנות לעורכי דין המתמחים
בתחום ולהגיש באמצעותם תביעות לבית המשפט לענייני משפחה ו/או לבית הדין הרבני, תוך ניצול "מירוץ הסמכויות" בין הערכאות
המשפטיות.
כיום עם החלת החוק במקום להגיש תביעות, בן זוג המעוניין לפתוח בהליך בביהמ"ש ו/או בבית הדין הרבני יוכל להגיש "בקשה
ליישוב סכסוך" לערכאה בה הוא בוחר להתדיין. לאחר הגשת הבקשה יוזמנו שני בני הזוג ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית
לפגישות מהו"ת.
לאחר קיום פגישות המהו"ת יודיעו הצדדים האם ברצונם להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, אם במסגרת יחידת
הסיוע אשר תפנה לרשימת מגשרים, או לנהל את הסכסוך באמצעות הגשת כתבי תביעה וניהול הליכים משפטיים.
יודגש, כי כל עוד מתקיימות פגישות המהו"ת, לא יתקיימו דיונים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין, אלא במקרים של סעדים זמניים.
מה הן פגישות המהו"ת?
החוק מחייב קיום הליך מהו"ת במסגרת יחידת הסיוע במסגרתו יימסר לצדדים מידע, על ידי אנשי מקצוע על ההשלכות השונות של
ניהול הליכים משפטיים על הצדדים וילדיהם, היכרות עם דרכים שונות ליישוב הסכסוכים במשפחה מחוץ לכותלי בית המשפט ותיאום,
הצדדים יקבלו רשימות של מגשרים על-פי קריטריונים שיקבעו וכן מומחים לעסוק בגירושין בשיתוף פעולה.
האם החוק מחייב גישור חובה?
אין מדובר בחוק המחייב גישור חובה. החוק אינו כופה את עצם הגישור או יישוב הסכסוך.
מה יקרה במפגש ביחידות הסיוע?
החוק מחייב תהליך במסגרתו יימסר ביחידות הסיוע לצדדים מידע על ידי אנשי מקצוע, באשר להשלכות השונות של ניהול הליכים משפטיים על הצדדים ולילדיהם, דרכים נוספות ליישוב סכסוכים במשפחה מחוץ לכותלי ביהמ"ש והתמודדות עם קשיים העולים מהמשבר המשפחתי.
אילו ערכאות כפופות לחוק?
החוק יחול בכל הערכאות השיפוטיות המוסמכות לדון בענייני משפחה: בית המשפט לענייני משפחה, בתי דין הדתיים (רבני, דרוזי, שרעי, ונוצרי).
איך יתבצעו המפגשים ביחידת הסיוע?
מפגשי מהו"ת (בין 1-4 מפגשים) ייערכו תוך 45-60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, במהלכם יתקיימו מפגשים משותפים
ונפרדים עם כל אחד מן הצדדים. במפגש המהו"ת בני הזוג ייפגשו עם עובד/ת סוציאלי/ת אשר ייתן מידע על ההיבטים הרגשיים של
הסכסוך המשפחתי. כמו כן בני הזוג יקבלו מידע על ההשלכות המשפטיות של הסכסוך. במפגש הראשון יהיו רק בני הזוג, ובמפגש השני תהיה אפשרות להיות מלווים בעו"ד.
מה יקרה בסוף הליך המהו"ת ביחידת הסיוע?
בפגישה האחרונה של בני הזוג יקבלו בני הזוג טופס (עד 10 ימים למלא אותו) ובו תהיה הודעת הצדדים או כל אחד מהם על בחירת
המסלול בו יבחרו ליישב את הסכסוך: האם בני הזוג יבחרו בהליכים הסכמיים לרבות גישור או גירושין בשיתוף פעולה או שמי
מהצדדים או שני בני הזוג יבחרו בהליך של הגשת תביעות. ההחלטה היא בידי בני הזוג לקבוע באיזו דרך יבחרו ליישב את הסכסוך בענייני משפחה.
זכות קדימה – הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי בתוך 15 יום מסיום 10 ימי מתן ההודעה, להגיש תובענה בעניין סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית שלה הסכמות לדון בעניין. בתום 15 יום הנ"ל, אם לא הוגשה תובענה בעניין פלוני, רשאי כל צד להגיש תובענה לכל ערכאה שיפוטית מוסמכת. כלומר ניתן להגיש את התביעות רק לאחר שההליך ביחידת הסיוע יסתיים.
מדוע חשוב להיות מיוצג ע"י עו"ד גם לפני הגשת הבקשה ליישוב סכסוך וגם במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך?
ייעוץ ראשוני טרם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך
ייעוץ משפטי הן מבחינת הדין החל, לרבות מירוץ הסמכויות, והן מבחינת הדרכים השונות ליישוב הסכסוך לרבות גישור, גירושין
בשיתוף פעולה וכו'. כמו כן, עורך הדין המומחה יבחן את עובדות המקרה הספציפי של הלקוח וימליץ על הדרך הטובה ביותר לפתרון
הסכסוך המותאמת למקרה הספציפי של הפונה.
ייעוץ משפטי במהלך פגישות המהו"ת
בקשה ליישוב סכסוך בענייני משפחה כאמור מדובר על עד ארבע פגישות.
עו"ד ילווה את הלקוח ויהיה "מאחורי הקלעים" כל הזמן, כך שהלקוח יקבל את מלוא המידע הרלוונטי ויהיה מוכן מכל הבחינות
להליכים שהוא אמור לעבור. לקוח המיוצג ומקבל ייעוץ על ידי עורך דין, יוכל לקדם את ענייניו בצורה מיטבית גם תוך כדי פגישות המהו"ת.
ככל שיהיו פגישות נוספות, יהיו הצדדים רשאים לצרף לישיבה את עו"ד ובתנאי שיחידת הסיוע והצדדים הסכימו לכך.
הצדדים לא חתמו בעת הפגישות על הסכם או התחייבות משפטית אלא שניתנה להם ההזדמנות להיוועץ בבאי כוחם או בכל אדם
אחר בנוגע לניסוח ההסכם. כלומר תפקידו של עו"ד לייעץ ללקוח באשר להסכם שיתגבש ביחידת הסיוע או באמצעות המגשר.
ייעוץ משפטי להגשת תביעות
בקשה ליישוב סכסוך בענייני משפחה אם לא תהיה הסכמה של שני בני הזוג ויידרש הגשת תביעות, תפקיד עו"ד לנהל את תיק
המשפחה ולהגישו לערכאות המוסכמות. מי שמיוצג מבעוד מועד יוכל לעשות את המהלכים מהר מאד ולקבל יתרון משמעותי בתהליך.
משרדנו מתמחה בכל ההליכים: תביעות, מגשר גישור וגירושין בשיתוף פעולה .
עוה"ד שטיין-קורלנד נטלה חלק פעיל בהליכי החקיקה של התקנות החוק בוועדות החקיקה של הכנסת, וכיום משמשת עורכת הדין
שטיין-קורלנד כחברת הוועד המנהל של "הארגון הישראלי לגירושין בשיתוף פעולה" ונמנית על מייסדי העמותה. הארגון משמש כארגון גג מאגד לכל פעילויות הקבוצות הציבוריות והפרטיות הקיימות בישראל בשיטת "גירושין בשיתוף פעולה".
עורכת הדין שטיין-קורלנד, נמנתה על קבוצת המשפטנים שעסקה בניסוח התקנות לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה 2014 וכיום משמשת כיו"ר משותף של פורום גירושין בשיתוף פעולה בוועדת יישוב סכסוכים בלשכת עורכי הדין.
עוה"ד שטיין-קורלנד מוסמכת על ידי בתי המשפט ובתי הדין הרבניים וכלולה בכל הרשימות מהן תינתן לצדדים זכות בחירת איש המקצוע.
עוה"ד שטיין-קורלנד מציגה ניסיון רב שנים, הסמכות מקצועיות מגוונות וחברה ומנהלת קבוצות, ומוסמכת כמדריכה וחברה בארגון העולמי ה- IACP שבארה"ב.
פנו עוד היום לתאום פגישה לקבלת ייעוץ מקיף המותאם במלואו לכם באופן אישי, זה עשוי לחסוך לכם זמן וכסף רב ולשפר מאד את מצבכם בניהול הליך הגירושין
למאמר בנושא – הסכמי ממון לאחר נישואים
למאמר בנושא – הסכמי טרום נישואין
