חלוקת רכוש לאחר פרידה בין ידועים בציבור
חלוקת רכוש לאחר פרידה בין ידועים בציבור הם שני צדדים, על ידי הסכם ממון לאחר נישואין המנהלים חיים משותפים,
כבעל ואשה, אשר מתגוררים יחד תחת קורת
גג אחת, המנהלים משק בית משותף, אולם לא נישאו זל"ז.
מי הם הידועים בציבור?
חלוקת רכוש לאחר פרידה בין ידועים בציבור הם בני זוג שלא נישאו כדת וכדין. על פי הפסיקה בישראל, כדי שייחשבו בני הזוג
לידועים בציבור עליהם לקיים את הדברים הבאים:
* להיות ביחסים אינטימיים הדומים לחיי בעל ואישה
* לנהל משק בית משותף כפועל יוצא מחיי המשפחה המשותפים
קיימת חקיקה מפורשת המעגנת את מעמדם של ידועים בציבור,ובעיקר קיימת פסיקה בנושא שמקנה לידועים בציבור זכויות שונות.
הידועים בציבור חיים יחד במסגרת הסכמה הדדית בעל פה או חוזה שבכתב והם רואים עצמם בני זוג לכל דבר ועניין. המדינה מכירה
בחיים המשותפים הללו כחיי זוגיות הדומים בעיקרם לחיי נישואין. כללי הידועים בציבור הכו שורשים במערכת החקיקה שלנו ומעל 20
חוקים מקנים מעמד משפטי וזכויות שוות לידועים בציבור כאילו היו בני זוג נשואים (חוק הירושה, חוק הביטוח הלאומי ועוד).
היום ישנה הקלה ב"תנאי הכניסה" למעמד הידועים בציבור. בעבר רק זוגות אשר חיו באופן קבוע תחת קורת גג אחת, קיימו יחסים
אינטימיים וניהלו משק בית משותף נחשבו כידועים בציבור. לאחרונה קבע ביהמ"ש כי ידועים בציבור הינם זוגות אשר חיים יחד רק 3
חודשים, גם זוגות אשר לא חיים באופן קבוע תחת קורת גג אחת וגם זוגות אשר שומרים על הפרדת מגורים ולינה ולכל אחד מהם
דירה משלו.
מהי הלכת השיתוף?
הלכת השיתוף חלה על בני זוג שנישאו לפני תחילת שנת 1974 , תחילת חוק יחסי ממון בין בני זוג. הינה, כאמור, יצירה של הפסיקה.
מדובר אפוא בהלכה אשר מבוססת על קביעה שיפוטית בנוגע לקיומו של הסכם בין הצדדים ממנו השתמע כי הם שותפים בזכויות
ברכוש המשותף באופן שווה. בית המשפט מסיק, על פי גישה זו, בהעדר כוונה אחרת המשתמעת מאורח חיי הנישואין של בני הזוג
ומהתנהגותם הכללית בענייני כספים ורוכש, חזקה על בני הזוג הגרים ביחד ובשלום, במשך תקופה ארוכה, כי התכוונו לשותפות שווה
בנכסים הנרכשים במהלך החיים המשותפים.
בע"א 52/80 שחר נ' פרידמן נקבע כי השאלה האם התקיים שיתוף בנכסים ומהו היקפו צריכה לקבל את תשובתה מנסיבות מערכת
היחסים בין הצדדים. במקרים בהם מדובר בבני זוג ידועים בציבור,
בית המשפט נדרש אפוא לחפש אינדיקציות ראייתיות אשר יכולות
להקים את התנאים לתחולת הלכת השיתוף. לדוגמא, בני הזוג קיימו אורח חיים תקין,
ניהלו משק בית משותף, השקיעו מאמץ משותף
ברכישת הנכסים וכדומה.
הלכת השיתוף יכולה, בהתקיים תנאים אלה, לחול גם על בני זוג ידועים בציבור.
מדובר בחזקת שיתופית אשר לא נבעה מקשר הנישואין אלא ממאמץ משותף ו"קיומו של הסכם משתמע בין הצדדים". הנשיא
(בדימוס) אהרון ברק התייחס לכך בפסיקתו בפרשת שחר נ' פרידמן.
"בעיקרון, היו אלה זוגות נשואים אשר הוחלה עליהם הלכת השיתוף. עם זאת, כפי שראינו, יש מקום להחיל הלכה זו גם על בני זוג
החיים כידועים בציבור ואשר מעולם לא נישאו. בסיסה של הלכת השיתוף איננו נובע מאקט הנישואין כי אם מקיומו של הסכם מכללא
בין הצדדים לגבי שיתוף בנכסים בשל השקעת מאמץ משותף. כשם שנישואין אינם תנאי מספיק לשיתוף בנכסים, כך הם אינם מהווים
גם תנאי הכרחי".
ההבדל בין בני זוג ידועים בציבור לבני זוג נשואים לעניין הרכוש
ההבדל המרכזי בתביעות חלוקת רכוש בין ידועים בציבור ובין בני זוג נשואים נעוץ אפוא בנטל ההוכחה.זוגות אשר בחרו לא להינשא
יש לבחון האם הכוונה נועדה לערוך הפרדה רכושית בין בני הזוג הן מבחינה רגשית והן מבחינת נכסים. ולפיכך בית המשפט יידרש
לבחון האם מדובר על שיתוף או הפרדה רכושית בין בני הזוג.
בית המשפט מתייחס אחרת לבני זוג אשר לא היו יכולים להינשא מסיבות שלא היו תלויות בהם (לדוגמא – כהן וגרושה), לעומת בני
זוג אשר בחרו במודע ומרצון שלא להתחתן. אי לכך, נקבע בפסיקה כי נטל ההוכחה לגבי שיתוף ברכוש רובץ לפתחו של הטוען
לשיתוף זה. כמו כן, נטל זה הינו כבד יותר מהנטל אשר מונח על כתפיו של בן זוג נשוי.
מתי בית המשפט ידון בזכויות הידועים בציבור?
בית המשפט אינו רשאי לתת פסק דין שכל מטרתו לקבוע כי צדדים הם או שאינם ידועים בציבור. בימ"ש יכול להכריע בשאלה זו, אגב
אורחא, כדי לבדוק אם אותו ידוע בציבור זכאי לזכויות מסוימות, אם לאו.
אם לא ערכו בני הזוג הסכם זוגיות, והם מבקשים לקבל הכרה כבני זוג יהא עליהם להוכיח את זוגיותם באמצעים אחרים – לרבות פניה
לבית המשפט בבקשה לקבל פסק דין הצהרתי בדבר הזוגיות.
הסכם לחיים משותפים
יוצר מערכת יחסים משותפת, המוכרת בחוק. מדובר בחוזה בעל תוקף משפטי, שנחתם בין שני בני זוג, ובו הם קובעים את מערכת
החובות והזכויות ביניהם בשלב מיסוד הקשר וניהולו כמו גם בעת פירוקו.
רצוי לערוך את ההסכם אצל עורך דין הבקיא בתחום כדי לוודא שניסוחו יבטא את אורח החיים האמיתי של הצדדים.
רק כך יצליח ההסכם לספק לבני הזוג בעתיד את ההגנה הנדרשת.
את ההסכם ניתן לאשר בבית המשפט אולם אין חובה חוקית.
הזמנה לפגישת ייעוץ
עם כניסתו לתוקף (ביולי 2016) של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה- 2014, זוגות המעוניינים להתגרש יחויבו להשתתף
בפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין. מטרת הפגישות תהיה, לתת לבני הזוג מידע
מגורמים מקצועיים על מגוון הדרכים העומדות לרשותם ליישוב המחלוקת בדרכי שלום, מחוץ לכותלי בית המשפט, לרבות טיפול אישי
או זוגי, גישור, "גירושין בשיתוף פעולה", תיאום הורי וכו' ועל ההשלכות המשפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות של הליכים
משפטיים.
מטרת החוק הינה לאפשר לצדדים למצות את כל האפשרויות להגעה להסכמות בעצמם, במקום שגורלם יוכרע לאחר הליכים
משפטיים ארוכים, יקרים וכואבים להם ולילדיהם.
אני מזמינה אתכם, כבר עתה, ליצור עמנו קשר על מנת לקבל את כל המידע, עוד בטרם תפתחו הליך ליישוב הסכסוך על מנת לנסות
להגיע להסכמות גם לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך,
לייתר את הצורך בדיונים ולחסוך זמן וכסף רב.
עוה"ד, המגשרת והנוטריון אביה שטיין קורלנד – חלוקת רכוש לאחר פרידה בין ידועים בציבור ניתן לפתור עם מגשר גירושין
