משמורת והסדרי שהייה – הדרך הטובה היותר
ילדים הם פרי יצירתם של הוריהם. עם הולדתו של הילד, לשני הוריו גם יחד חובות וזכויות שוות כלפי ילדם. החוק הבסיסי במדינת ישראל אשר מסדיר ומגדיר את מעמדם של ההורים והילדים הוא חוק הכשרות המשפטית התשכ"ב – 1962, הקובע כי שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של הקטינים.
הדרך הרווחת עדיין ברוב המקרים ליישוב סכסוך ומיסוד הסכמי ראיה ושהייה היא בבית המשפט באמצעות ניהול תביעות.
למשרדנו מומחיות בניהול כל סוגי התביעות אם תבחרו בכך, אך גם התמחויות נוספות בתחומים ייחודיים. באמצעות הגישור וכן שיטת הגירושין בשיתוף פעולה הצליח משרדנו לגבש בהצלחה רבה הסדרים רבים של משמורת משותפת אשר קיבלו תוקף של פסק דין וזאת ללא ניהול תביעות יקרות, מתישות וקשות.
פנו אלינו לתיאום פגישה בנושא, כך תחסכו זמן וכסף יקר.
מה הוא מעמד ההורים בפירוד?
שני ההורים מהווים אפוטרופסים של ילדיהם גם ללא קשר לשאלה, בחזקת מי מהם נשארו הילדים לאחר גירושין או פירוד.
לשני ההורים מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים, כגון בנושאי חינוך ובריאות. אפוטרופסות ההורים כוללת חובות וזכויות הקטינים בכל הנושאים המהותיים וכמובן, חינוך ובריאות הקטינים.
מתי נדרשת הסכמת ההורים?
כאשר ההורים חיים בנפרד בין אם התגרשו ובין אם לאו, רשאים הם להסכים בענייני האפוטרופסות השונים, לרבות: מי יהיה ההורה המשמורן, היכן יתגוררו הילדים ומי יטפל בהם ומה יהיו זכויות הביקור של ההורה האחר, חינוכם של הילדים (מסגרות החינוך).
כאשר הגיעו ההורים להסכמה עליהם להביא אותה לאישור בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני האזורי, וזאת על פי הערכאה אליה הוגשה התביעה הראשונית. ביהמ"ש או ביה"ד יבחנו את המוסכם ע"פ העיקרון של "טובת הילד".
טובתם של הילדים, נבדקת על ידי אנשי מקצוע מומחים בתחום זה, פקידות סעד אשר עורכות תסקירים עבור בית המשפט. במידה שאין הסכמה בנוגע לתוכנו של התסקיר ממנה בית המשפט מומחה מטעם בית המשפט (פסיכולוג, פסיכיאטר או מכון), אשר עורך בדיקה שנקראת "מסוגלות הורית".
מה היא חזקת הגיל הרך ומה הן המלצות וועדת שניט?
אם אין הסכמה בין שני ההורים בשאלות הנוגעות לילד, יכריע בית המשפט: "כפי שיראה לו לטובת הילד".
בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל נהוגה "חזקת הגיל הרך", הקובעת כי, במקרה של גירושים בין בני זוג, בהיעדר הסכמה בין האם לאב לגבי המשמורת, ילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת האם (כאשר לאב יש קשר הדוק ורציף עם הילדים). החזקה אינה "חוק" אלא סעיף אחד מיני רבים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. בפועל, חזקת הגיל הרך, מקנה משמורת כמעט אוטומטית לאם לגבי ילדים עד גיל 6 שנים.
לפני מספר שנים אימץ משרד המשפטים את המלצות וועדת שניט, ובהן ההמלצה לבטל את סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. החלטתו של שר המשפטים דאז, לקבל את המלצות ועדת שניט ולבטל את "חזקת הגיל הרך" עשויות לשנות מן היסוד את התפיסות הרווחות ככלל ואת פסיקות ביהמ"ש לענייני משפחה בפרט. נכון להיום, החוק טרם שונה.
איך מחליטים בנושא משמורת והסדרי ראיה/ הסדרי שהייה?
בית המשפט או בית הדין הדן בעניין קובע את מקום משמורת הילדים ואת תדירות הסדרי הראיה על-פי חוות דעת של אנשי מקצוע, עובדים סוציאליים או פסיכולוגיים הממונים מטעם בית המשפט או בית הדין. בתי המשפט נעזרים גם ביחידות הסיוע הסמוכות לכל בית משפט לענייני משפחה (בהם יושבים עו"סים) ליתן המלצות לעניין משמורת והסדרי ראיה / הסדרי שהייה לקטינים.
איך יקבעו הסדרי הראיה וזכויות הביקור להורה שאינו ההורה המשמורן?
כאשר בית המשפט או בית הדין קובע שילד יגדל עם מי מהוריו אין הוא שולל את אפוטרופסותו של ההורה האחר, אשר אינו ההורה המחזיק, הוא נשאר אפוטרופוס טבעי הזכאי להסדרי ראיה/ הסדרי שהייה וזכויות ביקור.
ההורה הלא משמורן נשאר אחראי על קבלת החלטות הנוגעות לחינוך, רפואה, מקום מגוריו של הילד ושאר צרכיו, אלא אם כן קיים חשש שאחד ההורים יסכן את הילד כאשר יפגוש אותו, דאז סביר להניח כי במקרים אלו לא ישללו הסדרי הראיה, אלא הביקורים יעשו בפיקוח גורם מקצועי כדוגמת "מרכז הקשר" המצוי בכל מחלקה לשירותים חברתיים בכל עירייה.
מסמך זה אינו מחליף ייעוץ משפטי! – משמורת והסדרי שהייה
