פגישות מהו"ת במשפחה
החל מחודש יולי 2016, נכנס לתוקף "החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה".
מהי מטרת החוק?
מטרת החוק, ליישב סכסוכים משפחתיים בהסכמה ודרכי שלום ולצמצם צורך בהתדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם הילדים.
מהי המשמעות של החוק הלכה למעשה?
החל מחדש יולי 2016, לא ניתן יותר להגיש תביעות בענייני משפחה לרבות גירושין .
עד לכניסתו של החוק והתקנות, בני זוג אשר נקלעו לסכסוך ולא היו מוכנים בהסכמה להתגרש, נאלצו לפנות לעורכי דין המתמחים בתחום ולהגיש באמצעותם תביעות לבית המשפט לענייני משפחה ו/או לבית הדין הרבני, תוך ניצול "מירוץ הסמכויות" בין הערכאות המשפטיות.
כיום עם החלת החוק במקום להגיש תביעות, בן זוג המעוניין לפתוח בהליך בביהמ"ש ו/או בבית הדין הרבני יוכל להגיש "בקשה ליישוב סכסוך" לערכאה בה הוא בוחר להתדיין. לאחר הגשת הבקשה יוזמנו שני בני הזוג ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לפגישות מהו"ת.
לאחר קיום פגישות המהו"ת יודיעו הצדדים האם ברצונם להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, אם במסגרת יחידת הסיוע אשר תפנה לרשימת מגשרים, או לנהל את הסכסוך באמצעות הגשת כתבי תביעה וניהול הליכים משפטיים.
יודגש, כי כל עוד מתקיימות פגישות המהו"ת, לא יתקיימו דיונים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין, אלא במקרים של סעדים זמניים.
מה הן פגישות המהו"ת?
החוק מחייב קיום הליך מהו"ת במסגרתו יימסר לצדדים מידע, על ידי אנשי מקצוע על ההשלכות השונות של ניהול הליכים משפטיים על הצדדים וילדיהם, היכרות עם דרכים שונות ליישוב הסכסוכים במשפחה מחוץ לכותלי בית המשפט ותיאום, הצדדים יקבלו רשימות של מגשרים על-פי קריטריונים שיקבעו וכן מומחים לעסוק בגירושין בשיתוף פעולה.
כיום עם החלת החוק במקום להגיש תביעות, בן זוג המעוניין לפתוח בהליך בביהמ"ש ו/או בבית הדין הרבני יוכל להגיש "בקשה ליישוב סכסוך" לערכאה בה הוא בוחר להתדיין. לאחר הגשת הבקשה יוזמנו שני בני הזוג ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לפגישות מהו"ת.
לאחר קיום פגישות מהו"ת במשפחה יודיעו הצדדים האם ברצונם להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, אם במסגרת יחידת הסיוע אשר תפנה לרשימת מגשרים, או לנהל את הסכסוך באמצעות הגשת כתבי תביעה וניהול הליכים משפטיים.
יודגש, כי כל עוד מתקיימות פגישות המהו"ת, לא יתקיימו דיונים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין, אלא במקרים של סעדים זמניים.
מה הן פגישות המהו"ת?
החוק מחייב קיום הליך מהו"ת במסגרתו יימסר לצדדים מידע, על ידי אנשי מקצוע על ההשלכות השונות של ניהול הליכים משפטיים על הצדדים וילדיהם, היכרות עם דרכים שונות ליישוב הסכסוכים במשפחה מחוץ לכותלי בית המשפט ותיאום, הצדדים יקבלו רשימות של מגשרים על-פי קריטריונים שיקבעו וכן מומחים לעסוק בגירושין בשיתוף פעולה.
אילו ערכאות כפופות לחוק?
החוק יחול בכל הערכאות השיפוטיות המוסמכות לדון בענייני משפחה: בית המשפט לענייני משפחה, בתי דין הדתיים (רבני, דרוזי, שרעי, ונוצרי).
אילו נושאים יחול לגביהם החוק?
ענייני נישואין וגירושין, יחסי ממון בין בני זוג, מזונות, מדור, כל עניין הנוגע לילד לפי חוק הכשרות המשפטית, אבהות ואמהות. למעט, בקשה לאישור הסכם, ערעור ובקשת ערעור, תובענה בענייני ירושה, תובענה לפי חוק אמנת האג. כלומר בנושאים אלו, לא ניתן להגיש תביעות אלא רק בקשה ליישוב סכסוך.
ומה קורה כאשר יש צורך בסעדים דחופים?
כל צד רשאי להגיש בכל עת סעדים דחופים לערכאה שיפוטית מוסמכת, כדלקמן:
– בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין
– בקשה להנפקת דרכון ולאישור יציאת קטין לחו"ל
– סעד דחוף בעניין מזונות ילדים, הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו
– תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע מתגורר בחו"ל
מהו מניין הזמנים להליכים אלו?
החוק יוצר חלון זמן במהלכו מנועים הצדדים להגיש תביעות:
45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך או 60 ימים אם הוארכה התקופה על ידי יחידת הסיוע. בנוסף 10 ימים למתן הודעה על פתרון הסכסוך בהסכמה או הגשת תביעות. ובנוסף 15 ימי עיכוב "זכות קדימה", ובסה"כ 85 ימים.
זכות קדימה – הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי בתוך 15 יום מסיום 10 ימי מתן ההודעה, להגיש תובענה בעניין סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית שלה הסכמות לדון בעניין. בתום 15 יום הנ"ל, אם לא הוגשה תובענה בעניין פלוני, רשאי כל צד להגיש תובענה לכל ערכאה שיפוטית מוסמכת.
אילו דרכים תמליץ יחידת הסיוע ליישוב הסכסוך בהסכמה?
בתום ישיבת המהו"ת האחרונה של יחידת הסיוע, תמליץ יחידת הסיוע על ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ולהלן האפשרויות:
ייעוץ
גישור
גירושין בשיתוף פעולה
טיפול משפחתי/ זוגי
המשך הגישור ביחידת הסיוע
ככל שהומלץ לצדדים על גישור או גירושין בשיתוף פעולה – יחידת הסיוע תביא בפני הצדדים את רשימות המגשרים והקבוצות השונות העוסקות בגירושין בשיתוף פעולה. כמובן פגישות מהו"ת במשפחה .
משרדנו מתמחה בכל ההליכים: תביעות, גישור וגירושין בשיתוף פעולה, מגשר בגירושין
עוה"ד שטיין-קורלנד נטלה חלק פעיל בהליכי החקיקה של התקנות החוק בוועדות החקיקה של הכנסת, וכיום משמשת עורכת הדין שטיין-קורלנד כחברת הוועד המנהל של "הארגון הישראלי לגירושין בשיתוף פעולה" ונמנית על מייסדי העמותה. הארגון משמש כארגון גג מאגד לכל פעילויות הקבוצות הציבוריות והפרטיות הקיימות בישראל בשיטת "גירושין בשיתוף פעולה".
עורכת הדין שטיין-קורלנד, נמנתה על קבוצת המשפטנים שעסקה בניסוח התקנות לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה 2014 וכיום משמשת כיו"ר משותף של פורום גירושין בשיתוף פעולה בוועדת יישוב סכסוכים בלשכת עורכי הדין.
עוה"ד שטיין-קורלנד מוסמכת על ידי בתי המשפט ובתי הדין הרבניים וכלולה בכל הרשימות מהן תינתן לצדדים זכות בחירת איש המקצוע.
עוה"ד שטיין-קורלנד מציגה ניסיון רב שנים, הסמכות מקצועיות מגוונות וחברה ומנהלת קבוצות, ומוסמכת כמדריכה וחברה בארגון העולמי ה- IACP שבארה"ב.
פנו עוד היום לתאום פגישה לקבלת ייעוץ מקיף המותאם במלואו לכם באופן אישי פגישות מהו"ת במשפחה , זה עשוי לחסוך לכם זמן וכסף רב ולשפר מאד את מצבכם בניהול הליך הגירושין.
